#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נשפך דם השעיר באמצע המתנות, והביאו אחר להשלים המתנות, איזה אחד משלח ומדוע?	אמוראי אליבא דרבא, אי אחרון משום דנגמרה בו כפרה, או ראשון כר' יוסי דמצווה בראשון.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן למדנו מדברי ר' יוסי דמצווה בראשון, לעניין ב' שעירים המשתלחים, לס&quot;ד ומסקנא?	לס&quot;ד - מהא דכתבו בקופות א' ב' ג' שיטלו מראשונה. ודחו דהוא משום דשם בזמן שנראית הראשונה לא היתה השנייה. וכאן נראו שניהם יחד.</p><p dir='rtl'>אלא מהא דפסח שאבד והפריש אחר ונמצא הראשון, לר' יוסי יביא את הראשון אם אין השני מובחר ממנו, הרי דאף כה&quot;ג מצווה בראשון.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו דברים צריכים שעירי יוה&quot;כ להיות שווים לכתחילה?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בדיעבד?	לכתחילה במראה קומה ודמים ולקיחה כאחד.</p><p dir='rtl'>בדיעבד הכל אינו מעכב.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו קרבנות הבאים שנים צריכים להיות שווים לכתחילה? (4)</p><p dir='rtl'>ואיזה הוזכר בסוגיין דא&quot;צ?	ב' שעירי יוה&quot;כ, וב' כבשי מצורע, וב' ציפורי מצורע. ומוספים של שבת.</p><p dir='rtl'>אבל תמיד של שחר ושל בין הערביים א&quot;צ להיות שווים.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל דבעינן שווים לכתחילה בשל יוה&quot;כ, ובשעירי וציפורי מצורע?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט לא דרשינן הכי בתמיד של שחר ובין הערביים?	"דכתיב שני, ולא איצטריך דבלא""ה נמי מיעוט רבים שנים.<p></p><p dir=""rtl"">ובתמיד איצטריך שנים ליום, שישחוט כנגד היום. דהיינו בשחר במערב, ובין הערביים במזרח, שלא יוסתר הקרבן ע""י הכותל.</p>"	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט ס&quot;ד בב' שעירי יוה&quot;כ ובב' כבשים וציפורים של מצורע דניבעי שווים לעכב?</p><p dir='rtl'>ומנ&quot;ל דאינו מעכב?</p><p dir='rtl'>ומאי עבדינן בהאי קרא למסקנא דאינו מעכב?	יוה&quot;כ ס&quot;ד מדכתיב שני שני שני ג&quot;פ. ומשנינן שעיר שעיר ריבה.</p><p dir='rtl'>וקרא דשני למראה קומה ודמים.</p><p dir='rtl'>בכבשי מצורע ס&quot;ד מדכתיב תהיה לעכב, ודרשינן כבש כבש וציפור ציפור ריבה.</p><p dir='rtl'>ותהיה לשאר הוויתו של מצורע.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן נשחט תמיד של שחר ושל בין הערביים ומדוע?	כתיב שנים ליום ודרשינן כנגד היום, כנגד השמש. ולזה בשחר שוחטים בצפונית מערבית, שיראו את השמש שבמזרח ולא יסתיר הכותל, ובין הערביים במזרחית צפונית.</p><p dir='rtl'>אך שוחטים בטבעת שניה ממזרח ומערב, והטעם כדי שתסייעו הראשונה לאחוז רגלי הכבש.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני שעירי יוה&quot;כ ששחטן בחוץ, קודם או אחר הגרלה, האם חייב?	קודם הגרלה חייב. אחר הגרלה חייב על של שם ופטור על של עזאזל.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירש רב חסדא מ&quot;ט השוחט שעירי יוה&quot;כ בחוץ קודם הגרלה חייב?</p><p dir='rtl'>ומה יכל רב חסדא לפרש באופ&quot;א? ומ&quot;ט לא פירש כן?	משום דחזו לשם שעיר החיצון.</p><p dir='rtl'>ולא מצד דחזו לשעיר פנימי, דמחוסר הגרלה. וס&quot;ל לר&quot;ח דכמחוסר מעשה דמי.</p><p dir='rtl'>ואע&quot;ג דחיצון נמי מחוסר עבודת היום, ס&quot;ל לר&quot;ח דאין מחוסר זמן לבו ביום.	<br/>יומא דף סב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה למדו ממה שחידש ר&quot;ח דמחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי, ואין לחייבו על שחיטתו בחוץ?	"דה""נ השוחט בחוץ קודם פתיחת דלתות היכל פטור, דמחוסר מעשה בפנים, דבעינן שחיטה פתח אוכל מועד."	<br/>יומא דף סב		
